מה שכולנו חושבים, ואף אחד לא אומר בקול

מה עושים בין יום כיפור לסוכות

ושמחת בחגך

קחו לכם, ארבעת המינים

קְחוּ לָכֶם אתרוג – לאמון ואמון עצמי, למודעות על החן וההדר ועל הלב היפה והנהדר. לולב – לעמידה בטוחה ואיתנה, ליציבות ולזקיפות קומה גם כששיש משא מכופף ומכביד נורא. הדס – להתחדשות ולהתרעננות, לרגעי פנאי והנאה לגוף ולנשמה. ערבה – מלבלבת ואיתנה, לאופטימיות קלילה וזריחה ולמצבים שבריריים נטולי אור ותקווה. חג סוכות שמח.

בין הצום לסוכה

ההבטחה של סוף הערב

זה כבר לא ברכה, זה מכתב

יש לי חברה שמעבירה לי כל ברכה כזאת בלי מילה אחת משלה. לא "מה נשמע", לא "איך הלך אצל הרופא". רק קלף עם עלי זית ופרחים בפינה. ואני מקבלת ומבינה בדיוק מה היא רצתה להגיד. שבוע טוב גם לה.

המילה "מעולה" בוואטסאפ

יש אנשים שעונים "מעולה", ואי אפשר לדעת אם זה באמת מעולה. "מעולה" כשסיכמנו שעה. "מעולה" כשביטלתי ברגע האחרון. "מעולה" כששלחתי הודעה של שתים עשרה שורות עם כל הפרטים, והתשובה חזרה תוך שנייה וחצי. זה לא "כן" וזה לא "לא". זה סימן חיים עם נקודה בסוף. ואני, כמו כולם, עונה על זה בלייק.

מה שאנחנו זוכרים מאנשים

מי שנשאר כשאין לך מה לתת

תזהרו מחר בכבישים עשרות אלפי סבתות יוצאות לחופשה

תשמור על החיוך שלך, ועזוב את המתח.

האדם אומר: תראה לי ואאמין.

הקשר בין הורה לילד לא נבנה מרגעים מושלמים, אלא מהיכולת לה...

אם אתה אוהב מישהו תן לו ללכת.

מי שאוהב אותך

תגיד, איך מאייתים אהבה?

כל אדם שמדבר עליך מאחורי הגב,

אנשים נזהרים לא לאכול בשר לזכר החורבן, אבל לא נזהרים לאכו...

מי שאוהב אותך

אם מישהו מתייחס אלייך רע,

לפעמים...

להיות מאושר זה:

כעת לאחר שלמדנו לעוף באוויר כמו ציפורים ולצלול בים כמו דג...

לפעמים...

יברכך ה' וישמרך

בחיים חשוב לדעת מתי להפסיק להתווכח עם אנשים ופשוט לתת להם...

תודה על השבת

לא

כשתאמינו שמגיע לכם יותר

יהוה עז לעמו יתן